<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות י'</h1>
<h2>דף לד.</h2>
מחט שנמצא בעובי בית הכוסו' שעשוי (כמו) [ככובע] בצד הכרס ודפנותיו כפולו' ויש שומן בין דופן לדופן והמחט נקב הפנימי ולא החיצון אפילו קופא פי' הצד העבה של המחט כלפי חוץ כלומ' כנגד חלל הבהמה כשרה ולא אמרי' דרך חוץ נכנסה ונקבה אלא אמרינ' דרך וושט נכנסה ודרך פני' והאוכלים דחפוה עד שנקב העבה שלה ונתחב בעובי בית הכוסות ואין הפרש בזה בין מחט גס לדק. ואם ניקבו שניהם טרפה כאשר אכתו' כך פשוט ומוכח. המסס שהוא עשוי כמין עלין עלין וכן בית הכוסות שהוא עשוי ככובע אם ניקבו מב' עבריהם טרפה לפי' אם נמצא קוץ או מחט במסס או בבית הכוסות בתוכן ועבר לחוץ טרפה ואם לא עבר לחוץ כשרה. ויש מקום בבית הכוסות שדפנו דק, ויש מקום כפול כלומר בב' עורות ואם ניקב לצד הא' כלומר העור הא' כשרה אבל מב' צדדין כלומר ב' העורות הכפולי' טרפה כך פשוט, וכן כתב ר"ת ורוב הפוסקים. אבל רש"י פי' כי בהמסס שדפנו דק או בבית הכוסות במקו' הדק שאינו כפול שאף על פי שלא ניקב אלא חצי העור טרפה דחיישינ' שמא ניקב כלו והמחט או הקוץ חזר לאחוריו והבריא החצי האח' כדאמרינן בישב לה קוץ בוושט [חולין מ"ג ע"ב], וראשון נראה עקר דלא דמי למחט מפני שגועה בו ואוכלת בו חיישינן שמא הקוץ יצא מן הנקב והבריא אבל בכאן מי הוציאו מן הנקב. ועוד פשוט נמצא עליו קורט דם בידוע שלאח' השחיטה ניקבה פי' וה"ה בחלודה. וכתבו המפרשים ואם לא עבר המחט אלא חצי העור ונמצא כנגדו לחוץ בעבר האחר קורט דם טרפה. ועוד כתבו שאם נמצא מחט תחוב בו כנגד חוץ כלומר כנגד חלל הבהמה אפילו שלא נקב עד החלל שלפני הכוסות טרפה כמו שכתבתי כי בודאי דרך וושט נכנסה ונקבה או דרך דופן כי מי הביאה לחלל הבהמה לולי שנקבה. ועוד פשוט ולפי' אנו מחלקין במחט ובקורט דם יותר מכל שאר הנקובי' ומשום שיש בו דבר דמסרך ובודאי אם הנקב קודם שחיטה היה על המחט דם או חלודה. ועוד פשוט במשנת אלו טרפות [נ"ד ע"א] המסס ובית הכוסות שניקבה זה לזה כלומר זה לתוך זה ולא יצא הנקב לחוץ כשרה כיון שהוא מזה לזה.
